כיכר זוהר ארגוב ברמלה: נכון, הוגן ונדרש. הטענות נגד הן צביעות.

כיכר זוהר ארגוב ברמלה: נכון, הוגן ונדרש. הטענות נגד הן צביעות.

כמה רעש וצרמוניה ספגה ההחלטה לקרוא כיכר אחת בעיר רמלה על שמו של מלך מוזיקה המוזיקה המזרחית. בכתבה הזו נסקור את כל הסיבות בעד ההחלטה הנכונה והאמיצה של עיריית רמלה. כיכר זוהר ארגוב ברמלה: נכון, הוגן ונדרש. הטענות נגד הן צביעות.

מאת איתן רום ובן שלח 

כיכר זוהר ארגוב ברמלה צמ יוטיוב

כיכר זוהר ארגוב ברמלה צמ יוטיוב

פתאום רמלה חשובה להם? שיישמרו את הטענות בתל אביב 

במשך שנים הערים רמלה ולוד נמצאות על אם הדרך אולם בשולי התודעה. המרחק מתל אביב הוא הרבה יותר מחצי שעה. הוא מרחק בין שני עולמות שלעולם לא יתחברו. והנה יום אחד בהיר אמצעי התקשורת שבימים כתיקונם לא מגיעים לעיר לסקר אותה, נזכרים פתאום שקורה משהו מתחת למגדל הלבן.

מסקנה ראשונה – תשמרו את העצות שלכם בתל אביב שממול. אחריכם המבול! 

ועוד משה קטן – לכוכבי הרוק של תל אביב שממול מותר לא לעשות צבא, לקרוא לראש הממשלה שיכור, לצאת נגד מוסדות היסוד של המדינה ואז להיות כוכבים? לזוהר צריך לזכור ולא לשכוח פרט אחד מתוך קריירה מפוארת? צביעות

אלכסנדר פן מול זוהר ארגוב

פתגם עתיק בערבית אומר שעבור כל אחד, הנזלת שלו בפיו היא מתוקה. ואכן כך. אחד אחד אפשר למנות את חסרונות גיבורי התרבות של ישראל שממול. האם זה מפריע למשהו להנציח אותם? האם אלכסנדר פן שבעיני רבים נחשב למיזוגן שונא נשים, בדה חלקים בביוגרפיה שלו והיה מחובר לבקבוק, האם הוא ראוי להנצחה יותר מאשר זהר ארגוב אשר שלם את חובו לחברה? בחיים הכל עניין של נקודת מבט.

נקודה למחשבה: האם ראוי לעשות שלום עם אויבים מרים ולא להנציח את היצירה של זוהר ארגוב? 

עוד באתר – בירור זכאות מס שלילי

באותה נשימה אני אזכיר שכאשר אתה מחובר היטב לעטיני התקשורת, אז גם אם פה ושם מגיעה להתלונן על פגיעה, ואולי יותר מאחת. ואם יש לך מספיק חברים, תוכל להתנצל ולצאת מזה. כולם מכירים את הדמות התקשורתית ששמה עלה לאחרונה. היא עדיין פעילה.

מסקנה שנייה- לא משנה כמה שנים עברו מאז. לארגוב הכי נח שלא לסלוח. ועל הדרך להוריד לטימיון את מורשת היצירה שלו והמשמעות שלה ביציאה מהחומות החברתיות. 

כי זוהר ארגוב כבש את הדרך לכל מי שבא אחריו

נכון, כאדם היו לזוהר חסרונות וחולשות. בואו נניח את זה רגע בצד. עבור רבים מאתנו הוא הלפיד בראש המחנה. הוא האיש שבמו קולו הוציא את ישראל של שנות השמונים מאפלה לאור גדול. נצח את הממסד באמצעות מוזיקת קסטות ואת הערוץ הראשון באמצעות אמירות חדשות ומדויקות.

זעקי ארץ אהובה- הקול של ארגוב הוא שלכם. 

המורשת של זוהר ארגוב היא המורשת שלנו. היצירה של ארגוב היא נכס תרבותי בל ישוער. התעלמות ממנה תשאיר את המוסיקה המזרחית ואת הזעקה חסרת מענה וחסרת קול. אם במדינת תל אביב רוצים להמשיך להלל שתיינים ולקרוא על שמם לרחובות בשכונות יוקרה זו זכותם. את התרבות שלנו תשאירו לנו ברמלה.

לסיום המאמר אני רוצה לחזק את עיריית רמלה
לקחתם החלטה נבונה. אתם לא שפוטים של התקשורת מתל אביב
כיכר זוהר ארגוב ברמלה היא מחווה ליצירה ולמורשת התרבותית
בשתי מילים: כל הכבוד