מוזיאון ארצות האיסלאם בירושלים

תערוכות מוזיאון האיסלאם

לצד אוסף השעונים הנדיר , שמחביא סיפור בלשי שהסעיר את המדינה ואת שעון מארי אנטואנט , מוזיאון האיסלאם בירושלים הוא פנינה אמיתית ומספק הצצה נדירה להיסטוריה של התפתחות האיסלאם והמזרח התיכון בכלל , ארץ ישראל בפרט והתרבות הנוכחית שבה אנו חיים באמצעות האומנות והאדריכלות של שושלות השליטים במזרח התיכון

בקומה התחתונה של המוזיאון ארצות המקרא מציגה תערוכה יקרת ערך הכוללת שעונים נדירים ביניהם שעון מרי אנטואנט של האמן לואי אברם ברגה. לא אל תנסו להכין כסף כי שעון breguet מחיר זה עסק יקר . כמה ?  אם תמצאו שעון ברגה למכירה תכינו כ 25 מליון אירו . 

 

מוזיאון האיסלם רחוב הפלמ"ח 2, ירושלים , טלפון: 02-566-1291  ראשון ': סגור שני - רביעי: 10:00-15:00חמישי: 10:00-19:00‏ שישי - שבת: 10:00-14:00‏




תערוכות קבע מוזיאון ארצות האיסלאם 

 

אוסף השעונים 

סיפורו של האסלאם

אמנות בתקופה המוקדמת

אמנות ימי הביניים

אמנות איראנית מאוחרת

אמנות עות'מאנית

אמנות מוגולית

סיפור גניבת השעונים והשבת למוזיאון האיסלאם

נעמן לידור או נעמן דילר הוא אחת הדמויות המרתקות בנוף התל אביבי של שנות השמונים. הוא זה עתה חזר מחול ופתח קריירת פשע וגניבות שהקנתה לו מוניטין של פורץ אגדי. עם קלאסה. כבר אין פורצים כאלו. כבר אין אגדות כאלו בעיר. מודח קורס הטייס , בנה של המטפלת בבית היתומים של יאנוש קורצאק, שנזרק מקיבוץ עין החורש ויצא לפעולה אחרונה , נועזת , חכמה וחוצת יבשות שנפתרה לגמרי בנקרה ארבע שנים לאחר מותו ממחלת הסרטן בשנת 2004 . 

מי היה נעמן דילר וכיצד דמותו מרתקת עד היום 

נעמן דילר היה פורץ עם קלאס . עם סגנון. הוא היה יוצא באמצע פריצה להתקלח וחוזר נקי לעבודה. לא פגע בנפש אבל את הרכוש מאד אהב . בעיקר כזה שאפשר למכור , לקחת לחול ולחיות ממנו בדירה הקטנה שרכש בתל אביב. כמה ימים לאחר הפריצה נחתו השוטרים אצל דילר בדירה , אבל הוא כבר חיכה להם עם דרכון שהכין מבעוד מועד ובו חתימה על יציאה לחול . בימים ההם לא היו מחשבים והצלבת מידע הייתה בגדר חלום ....אפילו זה לא .  

שנת 1983 הטלויזיה הצבעונית בבתים אבל בלילות דילר , לבדו ובלי שותפים כבר תכנן את הצעד הבא שלו . הוא נכנס , לבדו , למוזיאון לאומנות האסלאם ויצא משם ללא רעש או לכלוך מיותר עם  106 שעונים נדירים בשווי של כמה מליון דולר. אגב את הסורגים הוא הדביק בדבק נייר שלא ייראו חתוכים .

את השעונים שלקח דילר מהמוזיאון הוא הוא למד אחד לאחד . הכין הוראות מפורטות לפרטי פרטים כיצד לתחזק אותם וכתביו מהווים עד היום מקור לתחזוקת השעונים. הוא הבריח אותם לחול ופיזר את השעונים הנדירים בין כספות בבנקים שונים. מעת לעת פקד את הכספות ואת השעונים , תחזק , מתח , אהב מקרוב והמשיך. את שנותיו האחרונות בלה נעמן לידור דילר בארצות הברית יחד עם אהבת נעוריו שלה נישא טרם מותו והוריש לה את אוסף השעונים. 

כמה שנים אחרי מותו בעוד אשתו של דילר , שכבר נפטר  , מנסה להבין מה שווי השעונים שהותיר לה אהובה , עינו החדשה של שען תל אביבי זיהתה אותם ולאחר מספר חודשים הם הושבו למוזיאון . דילר אגב הוא דמות מרתקת שחייו שזורים בקונוטציה עמוקה לתפסן בשדה השיפון של סלינגר, הדמות שווה סרט לפחות