בית הפסנתר תל אביב הבניה וההיסטוריה של הקהילה
בית הפסנתר עמד כמו הר דומייה לזכרם של האנשים שבנו את העיר הזו והפכו אותה למה שהיא כיום. הם היו נטע לא זר בעיר הזו, הם הניחו את היסודות לקהילה בעיר ובעיקר היו גאים ללא בושה. הלכנו לבקר את סטפן בראון רגע לפני שהתמונה שההיסטוריה מפנה מקום לבניין דירות.
סטפן בראון, לאצי והיסטוריה שהקדימה את זמנה
אין לי מה לכתוב נגד בנייה והתחדשות עירונית. זה טבעו של עולם. אולם מצד שני מותר להתרפק על עבר שלא הייתי חלק ממנו. שלמדתי עליו דרך סרטים וסיפורים. אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. כנראה שהיה כאן מאד שמח. ואני שמעולם לא הייתי שייך לקהילה כלשהי, התאגדות או קבוצה חברתית, בטח לא זו שבנושא הכתבה הזו, גאה לתעד, ולא במעט, את שאריות ההיסטוריה של העיר העברית.
חבורה שכזאת בתמונה הגדולה
אני לא טיפוס של מסיבות. אבל נגררתי לכמה כאלו בבית הפסנתר. בסופו של דבר מה יש לי נגד קצת רעש, שירים שאני לא מכיר ותנועות ריקוד חתוליות שמשאירות מקום לדמיון. בכניסה לבניין התנוססה תמונת ענק דהויה ( ראו בסרטון). חבורה שכזו. מתוכה זיהיתי מיד שניים. את סטפן בראון ואליעזר. לא הכרתי אותם אבל סיפור אהבתם, על רקע החושך החברתי בישראל, רתק אותי במשך שנים.
והיום אני עובר ברכב שלי מול שאריות ההיסטוריה העצומות של רחוב אלנבי, זו תקופה קשה של צוק העיתים, של חוסר תקווה. אסור להיות רגיש או לדבר על אהבה או על צורך בכתיבת מילים. אבל יש ברחוב הזה מעט חמלה, ויופי שיכול להגן עלינו מפני ההווה. ורק אותה פיסת היסטוריה עדינה של גבר אחד לאורך הרחוב, והעיר האחת שנשארה ללא הפסקה. גבר הולך לאיבוד ינואר 2021.
צפו בוידאו המלא! תיעוד הריסת בית סטפן בראון ועוד כמה טיפים על קירות אומנותיים בתל אביב
תיעוד הריסת בית הפסנתר סטפן בראון תל אביב 2/2020. מתוך טיול עירוני שלי. רחוב אלנבי המתחדש , פעם אזור של בנקים וחברות ביטוח היום קניות בזול ואוכל טוב בתי מלון והארחה לתיירים. תמיד נוסטלגיה וגעגועים לתל אביב של פעם